גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין העברית בתקופת בית שני ותנ"ך
העברית בתקופת בית שני ותנ"ך יש להם 33 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מלאכי, מגילת מלחמת בני אור בבני חושך, מגילת אסתר, מגילת קהלת, מגילות מדבר יהודה, אם קריאה, ארמית, ארץ ישראל, נוסח המסורה, ספר איוב, ספר נחמיה, ספר עזרא, ספר זכריה, ספר יחזקאל, ספר יונה, עברית, עברית מקראית, שיר השירים, שיבת ציון, תקופת בית ראשון, תקופת בית שני, תרגומי התנ"ך, תרגום אונקלוס, תרי עשר, תלמוד, תהילים, לשון חז"ל, בן סירא, גלות בבל, דקדוק, ..., דברי הימים, דוד, הספרים החיצוניים. להרחיב מדד (3 יותר) »
מלאכי
מַלְאָכִי הוא הספר האחרון שבקובץ תרי עשר ומסכם את מדור ספרי הנביאים שבתנ"ך.
העברית בתקופת בית שני ומלאכי · מלאכי ותנ"ך ·
מגילת מלחמת בני אור בבני חושך
מגילת מלחמת בני אור בבני חושך לבנה המסמלת את בני האור, ומימין קיר הבזלת השחור המסמל את בני החושך. מגילת מלחמת בני אור בבני חושך, הידועה גם בשם מגילת המלחמה, היא אחת ממגילות מדבר יהודה.
העברית בתקופת בית שני ומגילת מלחמת בני אור בבני חושך · מגילת מלחמת בני אור בבני חושך ותנ"ך ·
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
העברית בתקופת בית שני ומגילת אסתר · מגילת אסתר ותנ"ך ·
מגילת קהלת
מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.
העברית בתקופת בית שני ומגילת קהלת · מגילת קהלת ותנ"ך ·
מגילות מדבר יהודה
קצר.
העברית בתקופת בית שני ומגילות מדבר יהודה · מגילות מדבר יהודה ותנ"ך ·
אם קריאה
אֵם קְרִיאָה (בלטינית: Mater lectionis; ברבים: אימוֹת קריאה) היא אות במערכות כתב עיצוריות (הרווחות בשפות שמיות), ובפרט בעברית, המופיעה במילה בתפקיד שבו היא מציינת תנועה ואינה נהגית כעיצור כבתפקידה המקורי.
אם קריאה והעברית בתקופת בית שני · אם קריאה ותנ"ך ·
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
ארמית והעברית בתקופת בית שני · ארמית ותנ"ך ·
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
ארץ ישראל והעברית בתקופת בית שני · ארץ ישראל ותנ"ך ·
נוסח המסורה
עץ יחס לקרבה שבין עדי היחס השונים ל"נוסח המקורי" (בתחתית התרשים). נוסח המסורה מיוצג בסימון MT (בימין התרשים) נוסח המסורה (ובקיצור נוה"מ או MT, ראשי תיבות של Masoretic Text) הוא כינוי לנוסח המקרא כפי שעולה מקבוצה של נוסחים שערכו בעלי המסורה בטבריה במאה העשירית לספירה וממשיכיהם.
העברית בתקופת בית שני ונוסח המסורה · נוסח המסורה ותנ"ך ·
ספר איוב
פסל איוב של נתן רפפורט ביד ושם בירושלים (1968) סֵפֶר אִיּוֹב הוא החלק השלישי בקובץ כתובים מתוך התנ"ך (ישנה מחלוקת בחז"ל לגבי הסדר, והאם הספר הוא השלישי).
העברית בתקופת בית שני וספר איוב · ספר איוב ותנ"ך ·
ספר נחמיה
ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי החלוקה המסורתית הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו.
העברית בתקופת בית שני וספר נחמיה · ספר נחמיה ותנ"ך ·
ספר עזרא
ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.
העברית בתקופת בית שני וספר עזרא · ספר עזרא ותנ"ך ·
ספר זכריה
ספר זכריה נמצא במקום האחד עשר בתרי-עשר, בין חגי למלאכי, והוא חלק מנביאים אחרונים.
העברית בתקופת בית שני וספר זכריה · ספר זכריה ותנ"ך ·
ספר יחזקאל
ספר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על שם מחברו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה ולפני תרי עשר).
העברית בתקופת בית שני וספר יחזקאל · ספר יחזקאל ותנ"ך ·
ספר יונה
יונה תחת עץ הקיקיון, סוף המאה ה-3 לספירה ספר יוֹנָה הוא הספר החמישי בספרי תרי עשר שבתנ"ך.
העברית בתקופת בית שני וספר יונה · ספר יונה ותנ"ך ·
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
העברית בתקופת בית שני ועברית · עברית ותנ"ך ·
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
העברית בתקופת בית שני ועברית מקראית · עברית מקראית ותנ"ך ·
שיר השירים
מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.
העברית בתקופת בית שני ושיר השירים · שיר השירים ותנ"ך ·
שיבת ציון
הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.
העברית בתקופת בית שני ושיבת ציון · שיבת ציון ותנ"ך ·
תקופת בית ראשון
תקופת בית ראשון היא התקופה בהיסטוריה של עם ישראל, על פי המסורת, שהחלה עם תקופת המלכים ונסתיימה בחורבן מקדש שלמה על ידי נבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס.
העברית בתקופת בית שני ותקופת בית ראשון · תנ"ך ותקופת בית ראשון ·
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
העברית בתקופת בית שני ותקופת בית שני · תנ"ך ותקופת בית שני ·
תרגומי התנ"ך
קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.
העברית בתקופת בית שני ותרגומי התנ"ך · תנ"ך ותרגומי התנ"ך ·
תרגום אונקלוס
תרגום אונקלוס הוא תרגום יהודי לשפה הארמית לחמשת חומשי התורה.
העברית בתקופת בית שני ותרגום אונקלוס · תנ"ך ותרגום אונקלוס ·
תרי עשר
תְּרֵי עֲשַׂר הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך.
העברית בתקופת בית שני ותרי עשר · תנ"ך ותרי עשר ·
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
העברית בתקופת בית שני ותלמוד · תלמוד ותנ"ך ·
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
העברית בתקופת בית שני ותהילים · תהילים ותנ"ך ·
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
העברית בתקופת בית שני ולשון חז"ל · לשון חז"ל ותנ"ך ·
בן סירא
מהדורה של ספר בן סירא, 1912 הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, כתיבת הספר מיוחסת לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא בירושלים במאה השנייה לפני הספירה.
בן סירא והעברית בתקופת בית שני · בן סירא ותנ"ך ·
גלות בבל
ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.
גלות בבל והעברית בתקופת בית שני · גלות בבל ותנ"ך ·
דקדוק
דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.
דקדוק והעברית בתקופת בית שני · דקדוק ותנ"ך ·
דברי הימים
דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.
דברי הימים והעברית בתקופת בית שני · דברי הימים ותנ"ך ·
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
דוד והעברית בתקופת בית שני · דוד ותנ"ך ·
הספרים החיצוניים
הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.
הספרים החיצוניים והעברית בתקופת בית שני · הספרים החיצוניים ותנ"ך ·
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה העברית בתקופת בית שני ותנ"ך
- מה יש להם במשותף העברית בתקופת בית שני ותנ"ך
- דמיון בין העברית בתקופת בית שני ותנ"ך
השוואה בין העברית בתקופת בית שני ותנ"ך
יש העברית בתקופת בית שני 55 יחסים. יש העברית בתקופת בית שני 352. כפי שיש להם במשותף 33, מדד הדמיון הוא = 33 / (55 + 352).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין העברית בתקופת בית שני ותנ"ך. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
